בשורה התחתונה, מה הכי חשוב לדעת?
- דופמין הוא הרבה יותר מסתם כימיקל של "תחושת הנאה" – הוא היסוד שמניע את המוטיבציה, היכולת לחשוב, לקבל החלטות ולנוע קדימה בחיים. איזון ברמות הדופמין הוא קריטי לבריאות נפשית וגופנית ולמניעת מצבים כמו עייפות, חוסר מוטיבציה ואפילו מחלות ניווניות.
- שמירה על רמות מאוזנות של דופמין אינה תלויה רק בתרופות – תזונה עשירה בטירוזין, פעילות גופנית סדירה וניהול לחצים יכולים לעודד את ייצור הדופמין באופן טבעי ובריא.
- במילים פשוטות, הבנת הקשר בין הדופמין לבין ההתנהגות והמוטיבציה שלנו היא צעד משמעותי לשיפור איכות החיים ולשמירה על בריאות פיזית ונפשית לטווח הארוך.
עייפות, מחסור במוטיבציה, תנודות במצב הרוח, רעד בגוף ואפילו, בעיות פוריות – הם רק חלק מהתסמינים של ירידה או מחסור בדופמין.
אם גם אתם מרגישים חלק מהתסמינים ולא יודעים למה – אנחנו מזמינים אתכם להכיר ואולי גם לשנות את הדינמיקה שלכם עם המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטר) או במילים פשוטות, החומר הכימי האחראי על תפקודם של לא מעט תהליכים מוחיים, נפשיים וגופניים.
דופמין יכול להכניס לכם מוטיבציה שתניע אתכם קדימה בחיים! ובלעדיו, לא תוכלו ללכת, להשלים משימות בעבודה או לאכול. אפשר לומר שהחיים והמוות ביד הדופמין.
מה זה דופמין, כיצד ובאיזה תנאים המוח מייצר אותו, מה ההשלכות של מחסור בדופמין, והכי חשוב, כיצד תוכלו לעודד את המוח שלכם לשחרר דופמין בצורה טבעית ובריאה?
הכתבה הבאה הולכת לעשות לכם סדר בראש ואולי גם תחושה טובה.
נעים להכיר, דופמין – כימיקל הרווח והתגמול!
מהו דופמין בדיוק?
דופמין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) בסיסי במוח, הוא לוקח חלק בלא מעט תפקודים קריטיים כמו שליטה בתנועה, קבלת החלטות, ויסות מצב רוח ועוד. אולם התפקיד העיקרי של דופמין הוא לתת לנו מוטיבציה. הוא זה שנותן לנו את היכולת לקום ולבצע פעולות פשוטות כמו ללכת לעבודה, לבשל ארוחה או לסדר את הבית.
מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) הוא חומר כימי שמאפשר לתאי המוח (נוירונים) שלנו לתקשר זה עם זה. אפשר להסתכל עליו כעל שליח, שמעביר הודעות ופקודות מתאי עצב במוח לאזורים שונים בגוף, דרך מערכת העצבים.
הדופמין, המתפקד כשליח (שאנחנו ממש רוצים שיגיע בזמן הנכון, למקום הנכון) בעל חשיבות מכרעת, מיוצר באזורים שונים במוח וממלא תפקיד חשוב במעגלי תגמול והנאה, הוא זה שממלא אותנו במוטיבציה להמשיך בעשייה, כשאנחנו עושים משהו מספק, מהנה וגם, מאתגר.
אם חושבים על זה בזום אאוט – כשאנחנו עושים פעולה מרגשת או, מספקת, אנחנו למעשה מעודדים את המוח לשחרר דופמין. וזה לא נגמר שם, לדופמין יש תפקיד יותר חשוב מ׳רק׳ להעניק לנו תחושת רווחה אחרי הצלחה או מילוי משימה.
הדופמין הוא הכוכב הראשי בתהליך ייצור מוטיבציה שמניעה אותנו אל עבר פעולות עתידיות. מכירים את זה שאתם עובדים פיצוח של פרויקט, או מחפשים פתרון לאיזו בעיה ועצם העשייה או המחשבה על מילוי המשימה ממלאת אתכם אנרגיה ומוטיבציה להמשיך ולא להפסיק, עד להשגת המטרה? כל זה קורה הודות לשחרור בריא ומאוזן של דופמין.
דופמין לא אחראי רק על המוטיבציה ותחושת הרווחה שלנו, הוא משפיע גם על תהליכים קוגניטיביים חשובים כמו, תהליך קבלת החלטות, למידה, מיקוד, זכרון וגם, התנהגויות מוטוריות מורכבות.
ההשפעות של הדופמין על הגוף, הנפש ומה שביניהם
לדופמין יש תפקיד מכריע במספר תפקודים קוגניטיביים כמו, זיכרון, קשב ותהליך קבלת החלטות.
אזור הקורטקס הקדם מצחי זה אזור במוח המעורב בתפקידים ניהוליים כמו, תכנון ופתרון בעיות וכדי לעשות את זה, תוך שמירה על ביצועים קוגניטיביים טובים, הוא נעזר בדופמין.
מחקרים הראו כי רמות אופטימליות של דופמין מקלות על תהליכים קוגניטיביים כמו, זיכרון עבודה וגמישות קוגניטיבית (1). זיכרון עבודה, היא היכולת שלנו לשמור מידע לזמן קצר, בזמן שאנחנו מבצעים פעולות נוספות. גמישות קוגניטיבית לעומת זאת, היא היכולת לעבור ממשימה אחת לאחרת בקלילות.
תהליכים חשובים מאוד, במיוחד במציאות של ימינו, בה אנחנו נדרשים להיות כמעט מולטי-טאסקינג!
כיצד דופמין משפיע על המערכת ההורמונלית?
בנוסף להשפעותיו על המוח, דופמין משפיע גם על וויסות הורמונלי. דופמין מעכב שחרור פרולקטין מבלוטת יותרת המוח (בלוטה קטנה שמייצרת הורמונים חשובים שאחראים על וויסות תהליכים כמו גדילה ורבייה).
שמירה על רמות מאוזנות של פרולקטין חשובות לתפקוד מיטבי של מערכת הרבייה וההנקה. וגם פה, עודף או מחסור בדופמין באזור הזה, עלול לגרום לשיבוש המאזן ההורמונלי, הפרעות ובעיות הקשורות לפוריות (3).
כיצד דופמין משפיע על בקרת התנועה?
ייצור דופמין חיוני מאוד לפעולות כמו, תיאום תנועות בין אזורים שונים בגוף. הוא עוזר למוח לשלוח פקודות לגוף כדי לבצע תנועות שנראות לנו כל כך מובנות מאליהן, שאנחנו כלל לא חושבים על התהליך הפלאי הזה כמו, הליכה, דיבור, משחק.
המסלול הניגרוסטריאטלי מווסת תנועות רצוניות, ירידה ברמות הדופמין במסלול הזה עלול להוביל להפרעות מוטוריות, כפי שקורה במחלת פרקינסון, שבה החולים סובלים מרעד, נוקשות ותנועות איטיות (2).
מה קורה כשרמות הדופמין יורדות?
הטבע הוא מערכת תבונית ומופלאה. המטרה העיקרית שלו היא לשמור אותנו בחיים, לצד התפתחות מתמדת, הלוא היא האבולוציה!
כאשר דופמין משתחרר לנו במוח, אנחנו מתמלאים מוטיבציה לעשייה. כאשר מצליח לנו, אנחנו מתמלאים בתחושת סיפוק, רווחה ו.. עוד מוטיבציה להמשיך לעשות!
מבחינה ביולוגית, זה הגיוני וגאוני באותה נשימה! כולנו צריכים דחיפה טובה כדי להניע תהליכים שיניעו אותנו למקום טוב יותר – בלי הדופמין, כנראה שהיינו נשארים ציידים לקטים בג׳ונגל, או דבוקים לספה.
אז מה קורה כשרמות הדופמין יורדות? נתחיל מהקל את הכבד!
ירידה בדופמין בטווח הבריא והנורמטיבי יגרום לכם לתחושת חוסר מוטיבציה, אולי יהיה לכם קשה לקום מהספה ולעשות את המשימות שאתם צריכים. זה יכול להתבטא בעייפות וחוסר אנרגיה.
כשרמות הדופמין יורדות מאוד ולאורך זמן, יכולות להיות לכך השלכות חמורות יותר כמו, התפרצות של מחלות ניווניות עצביות כמו, פרקינסון, רעד בגוף, בעיות תנועה שונות והפרעות במצב הרוח כמו דיכאון כרוני.
הבנת דרכי הפעולה והתפקיד של דופמין חשובה וקריטית, בין אם אתם חוקרים, או רופאים ובעיקר, אם אתם פשוט רוצים למנוע מחלות, לשפר את הבריאות הנפשית, הגופנית ואת היכולת להתמלא במוטיבציה בחיים.
זוכרים שאמרנו שהטבע הוא מערכת תבונית?
זאת דוגמה נהדרת לכך, דופמין עוזר לנו להרגיש טוב ומלאי מוטיבציה, אחרי שעשינו פעולה טובה והוא מעודד אותנו לחזור על הפעולה הזאת בעתיד. ככה נוצרים דפוסים, לטוב ולרע.
יחד עם זאת חשוב לזכור, בחיים כמו בחיים מערכת איזונים עובדת לשני הצדדים וגם ייצור מוגבר של דופמין עלול להוביל לבעיות בריאותיות והפרעות נפשיות כמו, התנהגויות כפייתיות ונוירוטיות (5) ולעיתים קרובות עודף דופמין נקשר גם להפרעות פסיכיאטריות, כאשר יש חוסר איזון בייצור או בהשפעה שלו.
לדוגמה, עודף דופמין באזורים מסוימים במוח קשור להתנהגויות ממכרות והפרעות פסיכוטיות כמו, סכיזופרניה (6).
ייצור עודף של דופמין יכול לגרום לחולים לשמוע קולות, או מחשבות לא מציאותיות כמו הזיות או אשליות.
כיצד דופמין משפיע על תחושת הרווחה שלנו?
דופמין משפיע ישירות על תחושת הרווחה והסיפוק שלנו, על ידי השפעה על מערכות התגמול המוח – אלו חלקים במוח שמופעלים כתוצאה מביצוע פעולות שונות כמו אכילה, ספורט או השלמת משימה.
לכשהאזורים הללו מופעלים אנחנו מרגישים סיפוק, הנאה וריגוש – דופמין משתחרר, אנחנו מתוגמלים, זה מחזק את ההתנהגות הזאת, מעורר בנו השראה, או יותר נכון מוטיבציה!
לחזור על הפעולות הללו ואולי גם לייצר מהן דפוס התנהגות חדש ומיטיב.
ואכן, מחקרים רבים הראו כי שחרור של דופמין חיוני לביצוע פעולות חוזרות, בתגובה לתגמולים מיידיים או פוטנציאליים בעתיד (4).
שמירה על איזון אופטימלי של דופמין חיוני לרווחה נפשית, פיזית והרמונית בין חלקי הגוף והנפש וכדי למנוע מחלות קשות.
האם הבנת מנגנוני הפעולה של דופמין רלוונטית לכולם?
זה אולי נשמע גדול ורחוק מאנשים שלא עוסקים ברפואה , אך הבנת המנגנונים שבאמצעותם הדופמין פועל על הגוף והנפש חיונית עבור כל אחד ואחת שרוצים לגלות אפיקי טיפול חדשים, או פשוט לנהל שגרת חיים טובה יותר.
מנגנונים דופמינרגיים מתייחסים לדרך שבה דופמין פועל ומשפיע על הגוף, המוח ונפש – הבנת המנגנונים הללו עוזרת לחוקרים ורופאים לפתח תרופות חדשות ולשפר את הטיפולים הקיימים עבור מחלות שונות.
לדוגמה, כיום ניתן למצוא שימוש נרחב בתרופות לטיפול במחלת הפרקינסון, הנגרמת בין היתר בשל מחסור חמור בדופמין. מטרת התרופה היא להעלות את רמות הדופמין (7).
מלבד זאת, קיימים לא מעט מחקרים הבוחנים כיצד גישות טבעיות כמו, תזונה ופעילות גופנית יכולות להשפיע על ייצור הדופמין, לסייע בשיפור הרווחה הנפשית והגופנית של כל אחד ואחת.
מדובר בבשורות נהדרות – לא רק תרופות יכולות להשפיע על רמות הדופמין, אלא גם אורח חיים בריא יכול לעזור בייצור וויסות מנגנוני הדופמין באופן טבעי ובלתי תלוי.
מערכת היחסים שלנו עם הדופמין והשלכותיה - תנודות מהבסיס לפסגה לתהום ובחזרה
חשוב לציין, התפקיד וההשפעה של דופמין על המוטיבציה ומערכת התגמול והרווח לא נקבעת רק על ידי רמות שחרור הדופמין. הן מושפעות מעצם התנודתיות בין המצב הבסיסי והמאוזן של רמות הדופמין במוח לבין העליות והירידות של רמות הדופמין בזמנים נתונים (9).
לדוגמה: פעולה כמו אכילת שוקולד, או גלילה בסרטונים ב- Tik Tok יכולות לגרום לעלייה חדה ומהירה – פסגת שיא – ברמות הדופמין. זה מספק תחושה טובה בגלל ההבדל בין רמת הדופמין בזמן אכילת שוקולד לבין רמת הדופמין הבסיסית.
מכירים את זה, שכל מה שעולה, חייב לרדת? וכשמדובר בשיא של דופמין, לא מדובר בירידה הדרגתית ומאוזנת אל מצב הבסיס. במרבית המקרים מתרחשת לאחר עליה מהירה של דופמין מתרחשת צניחה חדה אל עבר התהום. הירידה החדה, ממש כמו העלייה החדה, מתרחשת באופן מהיר, פרופורציונלי לאירוע. אבל מה שחשוב הוא איך הגוף ואתם תרגישו אחרי ירידה כזאת. ברוב המקרים הצניחה תוריד את רמות הדופמין אל מתחת לרמה הבסיסית שהייתה לפני העלייה, הירידה הזאת תשאיר אתכם חסרי מוטיבציה, מותשים ואפילו, עצבניים מעט. במקרים רבים, הירידה תעורר דחף עז, או רצון למנת דופמין נוספת שתחזיר אתכם למצב הקודם (18). בטווח הרחוק, ירידות רבות מתחת לרמה הבסיסית יובילו להיווצרות רמה בסיסית חדשה ונמוכה יותר מקודמתה.
מה הקשר בין ייצור דופמין והתמכרויות?
לדופמין יש תפקיד מרכזי גם במנגנוני ההתמכרות. כאשר אדם צורך סמים כמו ניקוטין, או קוקאין, הוא גורם להעלאה של רמות הדופמין במוח, באופן מלאכותי וחסר איזון – הפעולות הללו יוצרות תחושת עונג ואופוריה שיכולות לעורר תלות וחוסר מוטיבציה להעלות את הדופמין בדרכים קשות יותר.
גם אופיואידים (משככי כאבים) פועלים ישירות על מערכת הדופמין, על ידי העלאה מלאכותית של רמות הדופמין המוח.
תחושות עונג עזות מעוררות חזרה על ההתנהגות שהובילה ליצירת הדופמין, מה שעלול להוביל להתמכרויות קשות (8). במקרים כאלו, המוח מתרגל לייצור כמויות גדולות של דופמין כדי לחוש הנאה, מה שמוביל לצריכת כמויות גדולות יותר של חומרים כדי לחוש את העונג באותן הרמות.
התופעות הללו נובעות מהיכולת של חומרים ממכרים לעורר שחרור דופמין ישיר בגרעין האקומבנס, המוביל לשיבוש מנגנוני התגמול הטבעיים והמאוזנים של המוח.
האם נוכל לסייע למוח לייצר דופמין?
בין אם אתם סובלים ממחסור בדופמין, או שאתם רוצים לעודד את הגוף לייצר עוד ממנו ובכך להעלות את רמת המוטיבציה בחיים, הנה כמה דרכים יעילות, טבעיות ובלתי תלויות לעשות את זה:
ניתן ומומלץ לנהל דינמיקה פחות קיצונית עם דופמין. בעזרת פעילויות המצריכות מאמץ מתמשך ותהליכי כמו פעילות גופנית – ניתן להעלות את רמות הדופמין בצורה איטית והדרגתית יותר, באופן שישאיר אתכם מאוזנים. העלייה בכל זאת תתרחש ותספק לכם תחושת הישגיות, סיפוק והנאה (לא היינו רוצים לוותר על התחושות הללו) ולאחריה גם הירידה תתרחש בצורה הדרגתית, מה שיחזיר אתכם לנקודת הבסיס או מעט מתחתיה.
התהליך המיטבי הזה מוביל לתוצאה מדהימה – עם הזמן והתמדה באימונים והעלייה המדודה של הדופמין, אתם עשויים לייצר דפוס מיטיב שבו רמת הדופמין הבסיסית שלכם תעלה וזה עשוי לתרום לשיפור מצב הרוח הכללי וגם למוטיבציה בטווח הארוך (10).
ומצידו השני של המטבע – עיסוק מתמיד בפעולות הגורמות לשחרור מהיר של דופמין, כמו צפיה בטיקטוק ואכילת מזונות מעובדים ועתירי סוכר, עלולות לגרום לירידה של רמת הדופמין הבסיסית, מה שיוביל לירידה במוטיבציה, תחושת חוסר כוחות, עצבנות שבתורה תוביל לתלות ואף התמכרות לגירויים מהירים (10).
אנחנו מוצאים שעצם הבנת הדינמיקה עם הדופמין, מספקת בהירות ואת הכוח לבחור אחרת עבור עצמנו.
האם זאת הדרך היחידה לנהל את מערכת היחסים שלנו עם דופמין? כמובן שלא.
פעילות גופנית – מגבירה דופמין באופן טבעי
הדרך היעילה ביותר להעלאת רמות הדופמין במוח באופן טבעי זה דרך פעילות גופנית. בין אם אתם אנשים של הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, אירובי, אומנות לחימה או ריקוד. תנועה תעזור למוח שלכם לשחרר דופמין. במיוחד בגרעין האקומבנס, האזור במוח שאחראי על תחושות ההנאה והתגמול.
אם שאלתם את עצמכם למה אתם מרגישים תחושת ריחוף אולי אפילו אופוריה עדינה אחרי אימון טוב, כנראה שזה בין היתר בגלל שהמוח שלכם שחרר כמות נדיבה של דופמין.
מחקרים הראו שפעילות גופנית אירובית כמו ריצה, רכיבה על אופניים או אירובי מגבירה את הזמינות של הדופמין ומשפרת את הפלסטיות הנוירונית. במילים פשוטות, הפעולות הללו משפרות את היכולת והגמישות של המוח לשנות את עצמו ולהתחזק.
תופעת לוואי חיובית של פעילות גופנית ושחרור דופמין היא, הפחתה משמעותית של לחצים שבתורם, מקטינים שחרור הקורטיזול, הורמון לחץ, לכשהוא מופרש בכמות גדולה, הוא עלול להפריע לתפקוד תקין של הדופמין ולאחר מכן גם בתפקודים שונים של המוח.
תזונה – מזונות הפלא המסייעים להגברת הדופמין
לתזונה יש תפקיד חיוני וחשוב בייצור דופמין. תזונה טובה מספקת את החומרים המזינים שהגוף צריך כדי לייצר סינתזה של הנוירוטרנסמיטר הזה.
דופמין מיוצר מופק מטירוזין, חומצת אמינו הנמצאת במזונות עשירים בחלבון כמו, בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, קטניות, אגוזים וזרעים כמו שומשום, הם מקורות מעולים לטירוזין.
מזונות אחרים כמו, פירות יער, ענבים וירקות ירוקים ידועים כבעלי תכונות המסייעות בשמירה על תאי מוח חזקים ובריאים, המכילים נוגדי חמצון (רכיבים המסייעים בשמירה על תאי המוח מפני נזקים הנגרמים מלחץ) המסייעים בהגנה על נוירוני דופמין מפני מתח חמצוני, החיוני לשמירה על רמות אופטימליות של דופמין במוח.
ניהול לחצים – משפר את רמות הדופמין במוח
לחץ כרוני הוא אחד מהגורמים העיקריים להפחתת ייצור דופמין, על ידי פגיעה של קולטני דופמין. לחץ נפשי שנמשך זמן רב גורם למוח לייצר פחות דופמין מה שעלול להוביל לתחושת עייפות נפשית, חוסר מוטיבציה וגם, ירידה משמעותית ברמת האנרגיה.
אימוץ של טכניקת ניהול וויסות לחצים כמו, מדיטציה, נשימות, יוגה, צ׳י קונג, בילוי בחיק הטבע ועמידה ברגליים יחפות על האדמה שהוכחו כמסייעים בוויסות לחצים ובייצור של נוירוטרנסמיטורים כמו דופמין ניתן להגיע לאיזון ורווחה רגשית ונפשית.
שאלות נפוצות!
איך דופמין משפיע על תחושת ההנאה שלנו מאוכל?
דופמין הוא שחקן מרכזי בתחושת ההנאה שאנחנו מקבלים מאוכל, במיוחד ממאכלים עשירים בסוכר ובשומן. כשאנחנו אוכלים משהו שאנחנו אוהבים, הדופמין משתחרר במוח וגורם לנו להרגיש סיפוק והנאה. זו גם הסיבה שאנחנו נמשכים למזונות מסוימים יותר מאחרים. המוח שלנו זוכר את ההנאה שחווינו ורוצה לחזור על החוויה, מה שיכול לגרום להתמכרות לאוכל מסוים.
האם דופמין יכול להשפיע על היכולת שלנו להרגיש סיפוק מהחיים?
דופמין משחק תפקיד חשוב בתחושת הסיפוק שלנו מהחיים. הוא אחראי לכך שנרגיש מוטיבציה להשיג מטרות ולחוות תחושת הישג. כאשר רמות הדופמין שלנו מאוזנות, אנחנו מרגישים מסופקים וממוקדים במטרות שלנו. לעומת זאת, כאשר הרמות נמוכות, אנו עלולים להרגיש תחושת ריקנות, חוסר מטרה ואפילו דיכאון.
למה דופמין גורם לנו להתמקד בגמול מיידי?
דופמין אוהב תגמולים, והוא אחראי על כך שאנחנו נמשכים לפעולות שמספקות סיפוק מיידי, כמו גלילה ברשתות חברתיות או אכילת שוקולד. המוח שלנו מחפש את ההרגשה הטובה שמגיעה מיד לאחר פעולה כזו, מה שגורם לנו לחזור אליה שוב ושוב. עם הזמן, ההתמכרות לתגמול מיידי יכולה לפגוע ביכולת שלנו להתמקד במטרות ארוכות טווח.
איך דופמין משפיע על תחושת ההתמדה?
דופמין לא רק נותן לנו מוטיבציה להתחיל משימות אלא גם עוזר לנו להתמיד בהן. כאשר אנחנו עובדים על משימה מסוימת ומתקדמים בה, הדופמין ממשיך להשתחרר ומעודד אותנו להמשיך עד הסיום. זו אחת הסיבות לכך שתחושת ההישג אחרי השלמת משימה גורמת לנו סיפוק ומניעה אותנו להמשיך ולהשיג מטרות נוספות.
מה הקשר בין דופמין לשינה?
לדופמין תפקיד חשוב בוויסות מחזורי השינה והעירות שלנו. רמות הדופמין עולות במהלך היום ועוזרות לנו להישאר ערים ופעילים, בעוד שהן יורדות לקראת הלילה, מה שמאותת לגוף שהגיע הזמן לנוח. חוסר איזון ברמות הדופמין יכול להוביל לבעיות שינה, כמו קשיי הירדמות או עייפות כרונית, שיכולים להשפיע על הבריאות הכללית והמוטיבציה שלנו.
כמה מילים לסיכום
דופמין הוא הרבה מעבר לסתם ״נוירוטרנסמיטר של הנאה״, הוא מצוי בלב ליבם של תהליכים תפקודיים רבים, המשפיעים על המוטיבציה שלנו, על מצב הרוח שלנו ואפילו על יכולת קבלת ההחלטות שלנו.
התיידדות עם ההורמון החשוב הזה, הבנת התפקיד שלו וכיצד הוא פועל יכולה להשפיע באופן טבעי ומיידי על המודעות שלנו, על הרווחה האישית ועל היכולת שלנו לקחת אחריות על החיים.
למעשה, זאת ההזדמנות שלכם להחזיר את הכוח הביתה, אל הגוף. באמצעות הרגלי חיים פשוטים כמו, תזונה עשירה בטירוזין, הקפדה על פעילות גופנית בריאה וקבועה וגם, ניהול לחצים מיותרים – תוכלו לשמור על רמות דופמין מאוזנות, למנוע תנודות במצבי הרוח, התפרצות של מחלות והכי חשוב, תוכלו ליצור את החיים שאתם באמת רוצים עבור עצמכם.
